הגישה הפרטנית - מערכתית
בטיפול בילדים ונוער
אתגרי קשב ולקויות למידה
רובנו מכירים את המשפט השכיח:
"הילד שלי לא מתנהג כך…בכל החוגים הוא נפלא, בבית הוא ילד מלאך…! "
ילד עשוי להציג התנהגות שונה בכל "במה" של חייו.
בביה"ס שובב, בבית מקסים ונימוסי ובצופים חסר ביטחון .
מאין ההבדל,הרי זהו אותו ילד!
כאשר יש חוסר תיאום בין מסגרות השייכות השונות של הילד,הוא לעיתים "נופל בין הכיסאות" או מקבל הזדמנות נוחה לנוע בין הטיפות, להתאמץ פחות ולהתחמק יותר.
מה הבעיה?
בדור ה Y (דור המילניום שנות ה -90), כבר מגיל צעיר מאוד מצופה מהילד לשלוט בכמות ידע נרחבת וכאשר אינו עומד בציפיות הסביבה, ממליץ בית הספר לשלוח אותו לאבחון.
מעבר לחשיבות של תוצאות האבחון ,חשוב יותר מה עושים איתם.
ההורה שמקבל לידיו את האבחון, לרוב לא עבר שום הכשרה בנושא. הוא עומד חסר אונים מול התוצאות ופונה לאנשי מקצוע לקבלת ייעוץ והכוונה.
מי צריך לטפל?
בית הספר מקווה שההורים "יקחו את הילד שלהם בידיים" וידאגו "לתיקון" ול'נירמול' שלו.
לביה"ס אכן ישנם כלים מגוונים אך מוגבלים תקציבית כשעות שילוב, סיוע, כיתות משלבות וכיתות קטנות, אבל הם מועטים ולרוב אינם נמצאים בקשר מעגלי עם שאר מעגלי השייכות של אותו ילד ואז מתחיל הילד "לרקד בין הטיפות" ולא ניתן להרכיב תמונה שלמה וברורה של הצורך של הילד ודרכי הטיפול בו.
אימון מערכתי – פרטני
הינה שיטה אימונית, בה אדם מקצועי אחד מנהל את מערך הטיפולים והאפקטיביות שלהם, מקשר בין המטפלים השונים ובינם לבין ההורים וכל זאת כדי לקדם את ילדם בצורה הטובה ביותר.
המאמן המטפל בילד יפגש עם נציגי המסגרות אליהן משתייך הילד ויעשה את הקשר בין כל אלו על מנת לאפשר למידע הרלוונטי להיות גלוי לגורמים המתאימים וכמובן לאפשר להורים לראות את התמונה המלאה ויחד לגבש את דרכי הפעולה המתאימות .
ילדים רבים נוטים ללכת לאיבוד בין מסגרות השייכות .( בי"ס, חוגים, מורה פרטי, פסיכולוג/מטפל, משפחה והורים , צופים וכו').
רובנו מכירים את המשפט השכיח:
"הילד שלי לא מתנהג כך…בכל החוגים הוא נפלא, בבית הוא ילד מלאך…! "
ילד עשוי להציג התנהגות שונה בכל "במה" של חייו.
בביה"ס שובב, בבית מקסים ונימוסי ובצופים חסר ביטחון .
מאין ההבדל,הרי זהו אותו ילד!
כאשר יש חוסר תיאום בין מסגרות השייכות השונות של הילד,הוא לעיתים "נופל בין הכיסאות" או מקבל הזדמנות נוחה לנוע בין הטיפות, להתאמץ פחות ולהתחמק יותר.
מה הבעיה?
בדור ה Y (דור המילניום שנות ה -90), כבר מגיל צעיר מאוד מצופה מהילד לשלוט בכמות ידע נרחבת וכאשר אינו עומד בציפיות הסביבה, ממליץ בית הספר לשלוח אותו לאבחון.
מעבר לחשיבות של תוצאות האבחון ,חשוב יותר מה עושים איתם.
ההורה שמקבל לידיו את האבחון, לרוב לא עבר שום הכשרה בנושא. הוא עומד חסר אונים מול התוצאות ופונה לאנשי מקצוע לקבלת ייעוץ והכוונה.
מי צריך לטפל?
בית הספר מקווה שההורים "יקחו את הילד שלהם בידיים" וידאגו "לתיקון" ול'נירמול' שלו.
לביה"ס אכן ישנם כלים מגוונים אך מוגבלים תקציבית כשעות שילוב, סיוע, כיתות משלבות וכיתות קטנות, אבל הם מועטים ולרוב אינם נמצאים בקשר מעגלי עם שאר מעגלי השייכות של אותו ילד ואז מתחיל הילד "לרקד בין הטיפות" ולא ניתן להרכיב תמונה שלמה וברורה של הצורך של הילד ודרכי הטיפול בו.
אימון מערכתי – פרטני
הינה שיטה אימונית, בה אדם מקצועי אחד מנהל את מערך הטיפולים והאפקטיביות שלהם, מקשר בין המטפלים השונים ובינם לבין ההורים וכל זאת כדי לקדם את ילדם בצורה הטובה ביותר.
המאמן המטפל בילד יפגש עם נציגי המסגרות אליהן משתייך הילד ויעשה את הקשר בין כל אלו על מנת לאפשר למידע הרלוונטי להיות גלוי לגורמים המתאימים וכמובן לאפשר להורים לראות את התמונה המלאה ויחד לגבש את דרכי הפעולה המתאימות .
ילדים רבים נוטים ללכת לאיבוד בין מסגרות השייכות .( בי"ס, חוגים, מורה פרטי, פסיכולוג/מטפל, משפחה והורים , צופים וכו').
ליווי פרטני מערכתי המרכז ומתאם את המידע תוך הכוונה מקצועית, יכול לאפשר לילד ולהוריו לחוש בשליטה על התהליך הרצוי תוך שיתוף מלא של כל הגורמים המכירים ואחראים לילד ולתאם תפיסה חינוכית התנהגותית אחידה, תוך שיתוף פעולה ושיתוף מידע רלוונטי .