מה יוצר משיכה מינית בזוגיות
ולמה אנחנו עוד לא "שם" ?

זוגיות​

לשאלה החוזרת "מה היא אהבה?" נטענו אין ספור תשובות ע"י סוציולוגים וחוקרים אשר הכירו מאז ומתמיד בעובדה שאהבה בלבד אינה מהווה בסיס מספיק לבחירת בן זוג המיועד לבניית קשר משמעותי.

בדורות קודמים ,כלל לא נדרשה אהבה לבני זוג הנישאים ובוודאי לא מצד האישה, כי נישואין נעשו על ידי כללי זיווג בהתאם לתרבות הנהוגה בכל חברה. לא אחת מצאו עצמם בעל ואישה בשידוך מאיים שנעשה שלא מרצונם החופשי אך עם הזמן למדו לחיות ואף לגשר מעל חוסר ההתאמה ולהפכה לקשר טוב, יציב ואף אוהב.

אם בעבר הסיפוק המיני נחשב לזכותו הבלעדית של הגבר והאישה שמשה אמצעי לספק זאת, במהלך השנים תפיסה זו הביאה לתמורה משמעותית, ע"י התעוררות האישה אשר השתחררה מכל המסורות והתרבויות הקודמות ותבעה אהבה רומנטית מלווה בתשוקה וסיפוק מיני חושני.

עובדה זו מעמידה בעיות חדשות בכל תחומי הזוגיות, הנישואין והתפיסה המשפחתית.

התמורה הנשית הביאה לשינוי בתפיסת הגבריות ומעמידה את היכולת הגברית בבעיה חמורה המאיימת לנפץ את מוסד הנישואין, היא משחררת את מוסכמות הזוגיות והמונוגמיה הקלאסית ומערפלת חושים בבחירת ההעדפות המיניות של גברים ונשים בדורנו.

האישה המודרנית, תוצר המאה העשרים ואחת, אינה מוכנה עוד להיות כנועה מזולתה ומבקשת לה לבעל גבר בקומתה, איתו תוכל להרגיש שווה ובעלת ערך, גבר אשר ידון עימה בכל ענייניהם המשותפים ויאפשר לה לבטא את כוחותיה במגוון תחומי החיים.
מאידך נשים כיום מחפשות "גבר אמיתי", כזה שניתן לסמוך ולהישען עליו, מהימן וחזק.
( ג'יימס בונד או עברי לידר?)

אפילו חסידיו הנלהבים ביותר של השויון הנשי יודו מן הסתם ש"גבר של ממש" חייב להיות חזק, בלתי תלוי, אמיץ ואדם שניתן לסמוך עליו .

אם כך, ניתן להשיג שויון במערכת היחסים הזוגית ,למרות הסתירות הטמונות במערכת הציפיות המגדרית הזאת??

לעיתים מהווים הנישואים שדה קרב שבו נלחמים על השליטה הגבר והאישה, המפקפקים כל אחד במקומו-הוא. תופעה זו מביאה עימה למבחני כוח המתבטאים בניהול הכספי, בקשרי המשפחות, בעיות מיניות, בגידות, אי התאמה ועוד סיבות שונות הגורמות לחיכוכים בלתי פוסקים ותחושת תבוסתנות .

בעבר היה זה הגבר שביקש תכופות את הפירוד והגירושין, כיום האישה היא גם זו שיוזמת, עובדה המצביעה על עצמאותה של האישה ועל הכרתה שגם ללא הגבר תוכל לשמור על מקומה בחברה. עובדה זו מביאה לתחושה אצל המין הגברי שאינו מסוגל עוד לעמוד בדרישות האישה ולהגיע לסיפוקה במגוון תחומי הזוגיות ובעיקרן בתחום המיני.
מסתבר שעבור דור המאה ה-21 ,איבד המין במידה רבה את היכולת לאחד בין בני זוג בצורה הדוקה הן מבחינה פיזית והן רוחנית.

הסיפוק המיני, לא פעם מגיע מההצלחה ב"צייד": סיפוק מיידי – תענוג – כיבוש .

מתכון ה"צייד והכיבוש" משבש כל קרקע פורייה ליחסים זוגיים ולמונוגמיה בפרט.
יחסי מין הם כאומנות, בה יש צורך באמון ואימון וככל שזו משתכללת, מצליח הזוג להתאים את עצמו זה לזה . יש לזכור שישנם הבדלים רבים וטבעיים בהתנהגות המינית של נאהבים במפגש הזוגי: אחד עשוי להיות אקטיבי או פאסיבי, בעל דרישות או צייתני, מנהיג או מונהג, תוקפני או סבלני, מרוכז בעצמו או מלא התחשבות.
לעיתים ישנן הסכמות לגבי תכונות אופי מיני אך ברוב המקרים לא תשרור הרמוניה בכולן ותדרש בחינה ולמידה עד היווצרות התאמה הדדית.

להצלחת מערכת היחסים הזוגיות והמינית חשוב להכיר בכך שכל בעיה הינה משימה משותפת הדורשת עידוד ועזרה הדדיים . פתרון כל בעיה תלוי בכושרם של בני הזוג לגייס את ערכיהם וסובלנותם כדי לגשר על אי ההתאמה.

אז האם ניתן להגיע לאינטמיות מינית כאשר ישנו איום המרחף מעל מערכת היחסים?

האם גבר יכול לשחרר הגנות כאשר בת זוגו מהווה איום על גבריותו?
לא אחת מעידים גברים על תחושת סירוס מצד בנות זוגן, הן בקשר זמני והן בקשר ארוך תווך. .
ביטוי הסירוס הנשי הינו בדעות, פעולות חברתיות, ציפיות לגבריות סטיגמטית של "גבר חזק ויציב" בשילוב "הגבריות החדשה " שמתארת גבר רגיש, אבהי, חבר ואיש חברה… אולי מן שילוב של ג'ימס בונד הומוסקסואל שנמשך לנשים….

Scroll to Top